<h1>סמ"ג עשין סימן נ'</h1>
<h2>דף כא.</h2>
ויש הרבה דברים דאפילו בלא תנאי הוי כאילו התנה כגון שטר מברחת דפרק האשה שנפלו (כתובות ע"ט א') וכן זבין ולא איצטריכו ליה זוזי דפסקינן בפרק אלמנה ניזונית (שם צ"ז א' ותד"ה זבין ע"ש וברש"י) דהדרי זביני שהדבר ידוע שלאותו צורך שהיו צריכין אז עשו כן והוא שגילה בדעתו שמדוחק מעות היה מוכר, ויש מקומות שאין צריך כפילות כי אם גילוי דעת [ב]אמירה בעלמא ואם לא גילה דעתו באמירה אמרינן דהוי דברים שבלב כי ההיא דפרק האיש מקדש (מ"ט ב' ותו') דזבין נכסי[ה] אדעתא למיסק לארעא דישראל ונאנס ולא עלה ולא פירש בשעת מכירה שמוכר אדעתא למיסק לארעא דישראל אמר רבא מאחר שלא פירש הוו דברים שבלב ואינם דברים אעפ"י שגילה בדעתו דאדעתא למיסק מזבן שהיה מתקן מסע שלו וענייני הדרך. והא דאמרינן בירושלמי דפרק האומר בקידושין (דף ל"ה ב') אמר רבי יוסי ברבי בון בכל אתר אית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן והכא לית ליה ואמר רבי מתניא חומר הוא בעריות, ואומר רבינו יעקב דחומר הוא בעריות לאו דווקא דהא לר"מ בעינן תנאי כפול אפילו במידי דלאו עריות בסוף פרק שבועת העדות (ל"ו ב') ובפרק קמא דנדרים (י"ג ב') אלא כגון שאר דברים שחמורין כעריות כגון קידושין וגירושין ושבועת סוטה דשייך בהן ממון ולא בא אלא להוציא שתויי יין ופרועי ראש שאנו אומרים בהן בפרק שבועת העדות (שם) לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן דהוו איסורא בעלמא ולא ממונא (עי' גיטין ע"ה א' תד"ה לאפוקי).
